הַשְׁמִיעִינִי أسمعيني
ראיונות נרטיביים
בעולם של סיפורים, אנחנו אוצרות עדויות. שוהות בתוך ביוגרפיה של אישה אחרת, מלקטות משאלות ונותנות להן תיקוף ייחודי.
פָּנִים
בעידן של אוטומציה בירוקרטיה ומערכות חכמות, בכל מקום מוצאים פנים המבקשות להתפנות מן המסך ולהפנות את המבט - חזרה אל האדם, אל המפגש האנושי. פנים אל פנים. לפני הכל.
לפני הכל - אני דנה.
וכמו השם שלי, אני אוהבת לדון במהותם של דברים, להביט עליהם מזוויות שונות, ותמיד לשאול שאלות ולפתוח אפשרויות. ילדים שליוויתי קראו לי "עורך־דינית", אבל האמת היא שיותר מלערוך דינים ודיונים, אני מבקשת לפגוש ולהיפגש עם אנשים.
לאורך השנים, נעתי בין שדות המשפט הטיפולי והקהילתי ובין שדות החינוך, החקירה הקבוצתית והיצירה הקהילתית. האתר הזה הוא מעין תערוכת קבע, ילקוט עבודות או אולי יומן מסע, והוא מזמין אתכם לגלות פנים שונות של עשייה ולמידה בין משפט למפגש.
פְּנֵי הַשֶּׁטַח
מי מעז להפנות מבט?
מרכז פלס למיצוי זכויות
בלב המורכבות הירושלמית, בין הרחוב למשפט, התפתחה עשייה מפלסת דרך. לא דרך אחת. דרכים. שיכולות להיסלל רק על ידי א.נשים שונים שהבינו שכוחם בשונותם. זהו סיפורו של מרכז פלס ושל התעוזה לפנות מקום ולהפנות מבט.
קראו עודפְּנֵי אָדָם
מישהו שומע אותי?
יומן פגישות
מִפְלְסֵי לבי הפכו עם השנים ליומן מסע וליומן משא של ילדים, בני נוער, משפחות וא.נשים שליוויתי בפרק מסוים בדרכם. כל אחד ואחת מהם לימד.ה אותי שיעור אחר על החיים ומלואם. בעיקר למדתי על נבכי הנפש, על משמעות הקשר, ועל גבורת רוח האדם. בשל חובת החיסיון, סיפוריהם מובאים כאן בסילוף עובדות ומתוך כתיבה רפלקטיבית על המפגשים עמם. כל סיפור הוא אישי וייחודי, אך בתוכו מהדהדים קולותיהם של סיפורים רבים ואחרים שקצרה היריעה מלספר את כולם.
לקריאת כל הסיפוריםפְּנֵי הַיַּחַד
איך לטפח פינה אנושית?
הקהילה כמשאב
מתוך העשייה עלתה בי שאלה: עד כמה אנחנו באמת מכירים את מי שחולק איתנו קיר, רחוב, שורשים, משרד או אדמה? בניסיון להעמיק היכרות עם מי שקרוב אך לא בהכרח מוכר, מצאתי עצמי ב'מעבדות מחקר' חיות בהן המפגש האנושי הוא החומר הפעיל הנע בין ריחוק לקרבה. גיליתי שוב עד כמה - יחסים הם משאב תמיכה, במיוחד בתנאי מחסור. ועד כמה - האטה ושהייה בזמן אדם נטול מסך מחזקות את תחושת המשמעות, במיוחד בעידן המכונה. גיליתי את היחד, על כל צבעיו וצורותיו, בהיותו חיפוש ומציאה ואיבוד וחיפוש של פנינו אנו - בפני האחר.
אֲמִירָה أميرة
למידה מבוססת דרמה
שפה, סיפור וטקסט פוגשים גוף, קול ותנועה, בין א.נשים ובמקומות שבדרך כלל לא מקבלים במה.
הֵנָּה هِنِّ
מפגשי נשים חוצי תרבויות
ככל ששוהים יותר במרווח שבין השונה לדומה, מגלים שהשונה דומה יותר והדומה שונה יותר ממה שדמיינו, וזה נהדר.
Beautiful • Warless • Wild
מעגלי שיתוף לפליטות
בהיעדר בית קבע, מפגש יכול להפוך לבית ארעי. שיתופים על נשיות, כוחות וחלומות יוצקים לפעמים יסודות של שייכות שאינם טיט ומלט.
פְּנֵי הַקֶּשֶׁר
אולי נחבר עולמות?
אדם, עולם, ומלואו
לאורך השנים פעלתי במרחב המרתק שבין אדם, קהילה, ארגון ומשפט - בין אם בפיתוח מיזמים למיצוי זכויות, בגיבוש והטמעה של כללי מוגנות ואתיקה, או בהדרכה מקצועית להתמודדות עם עומס, שחיקה ועבודה בסביבות משבר.
כיום, בעולם טכנולוגי, מלאכותי ומערכתי, אי אפשר שלא להבחין שהיכולת לטפח נוכחות אנושית הופכת לנכס נדיר ולערך ראשון במעלה. מתוך רצון לשמר את היכולת הבסיסית הזו, גוברת בי הסקרנות להעמיק באפשרויות להנכיח את האנושי.
במעבדות החיות של חיי האישיים והמקצועיים, אני חוקרת תהליכי למידה, שינוי ושיח, חיבורים של סיפור, שפה, גוף ותנועה, קבוצות לעזרה עצמית, רשתות תמיכה וכל מה שמאפשר לאנשים לפגוש ולהיפגש באמת.
העשייה שלי לעולם נשענת על עיקרון מנחה אחד: בני אדם. פני אדם. פנים אל פנים. אדם לאדם. לפני הכל.